החלטה בתיק ה"ט 45512-11-12 - פסקדין

החלטה זו עניינה בבקשות הדדיות שהוגשו ע"י  שכנים בבניין מגורים ברח' החשמונאים 43א ק. מוצקין לצו למניעת הטרדה מאיימת מצד הצדדים המעורבים.

ההליך התחיל בפניי באופן שהמבקשת, גב' מייקלר, הגישה בקשה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, ולאחר דיון בביהמ"ש מתאריך 4.12.12, אפשרתי למשיבים, משפח' ברנשטיין, להגיש אף הם בקשה לצו שכזה.

בדיון מיום 4.12.12, למדתי כי למעשה הסכסוך בין הצדדים מתייחס לתחביב שאימצה לעצמה גב' מייקלר, שעניינו האכלת חתולים. אלא, שהאכלה זו מתבצעת בתחומי הרכוש המשותף ברח' החשמונאים 43א ק. מוצקין, והדבר גורם לטענת המשיבים ללכלוך, מטרד ואינו מקובל עליהם.

הצדדים, בזיקה להחלטתי מיום 4.12.12 העמידו לרשותי חומר רב המתייחס למסכת הסכסוך ביניהם. חומר זה כלל בין השאר, תצהיר של הגב' מייקלר, תצהירים של משפ' ברנשטיין, דיסקים המתייחסים לפגיעה בחתולים, פגיעה במשטחי האכלה ו/או מריחת גריז. כן צרפו לעיוני ראיות המתייחסות לפגיעה ברכוש (שריטות על רכבים), טענה לאלימות בדמות יריקות ואף פגיעות פיסיות.

יש להצטער צער רב כי סכסוך שכנים שכזה הגיע למצב שכזה, דבר שבוודאי פוגע באיכות החיים של המבקשת והמשיבים ולמצער, גם בדיירים אחרים בבניין אשר חלק מהם העידו בפניי ביום 4.12.12.

ההליך של הטרדה מאיימת לא נועד לטעמי לטפל בסכסוך כזה של האכלת חתולים, אבל משהוברר כי יש בעצם ההתנגדות להאכלת החתולים משום חשש מצד שני הצדדים להתנהלות העולה כדי פגיעה או איומים, יש בדעתי לתת צו הדדי המתייחס לשני הצדדים גם יחד.

עם זאת, אינני יכול בנסיבות שנוצרו ולאור החומר הרב שהוגש לי, שלא לתת את דעתי לנושא האכלת החתולים בבניין המשותף, שכן זהו המפתח לכל הבעיות וההטרדות מצד שני הצדדים.

אני נותן את ההחלטה על סמך כל החומר שהוגש לי ואינני זקוק לחומר נוסף או לתגובה של המבקשת לאחר שצירפה לי חומר די והותר ולכן אינני ממתין לחומר נוסף ומשנה את החלטתי מיום 4.12.12 לעניין צירוף תגובה לתגובה.

ב- 4.12.12 נתתי החלטה כדלקמן: "במשך 30 יום נאסר הדדית ע"י מי מהצדדים לאסוף לכלוך או כלים אשר הצטברו במקום ו/או להניח. אינני אוסר האכלת חתולים אבל אם מבוצעת האכלה באחריות המבקשת לפנות ולהשאיר את המקום נקי לחלוטין. אם יבואו תמונות שלא עשתה כן, זו הפרה של הצו".

לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפתחי, אני משנה את החלטתי זו שאינה החלטה שיש בה כדי לפתור את המחלוקת בין הצדדים.

אני אוסר האכלה של החתולים בתחומי הרכוש המשותף בבית המגורים ברח' החשמונאים 43א.

אני מאמץ, וזאת לאחר שעיינתי בכתבה שהיתה בעיתון ובמיוחד לאחר שקראתי את מכתבו של ד"ר דוד דידיה, מנהל המחלקה הווטרינרית מיום 20.9.12 אשר הצעת הפשרה שלו נראית בעיני הנכונה ביותר.

הוברר, כי עיריית ק. מוצקין (כך עולה מהכתבה בעיתון וכנראה שזה המצב) דאגה לשדרוג פינת האכלה שנבנתה בעבר והממוקמת כ- 100 מ' מהבניין ע"י אטימת שני הצדדים הפונים לכביש והנחת כיסוי על החול.

משכך, אני מאמץ ככתבה וכלשונה את הצעת הפשרה של ד"ר דידיה ונותן לה תוקף של החלטה כדלקמן:

"המאכילה מייקלר לידיה לא תאכיל את החתולים בחזית הבניין או על הגדר שלו. לידיה תאכיל את רוב החתולים בגן הסמוך לבניין, כ- 30 מ', כפי שעושה זאת היום ואילו החתולים שפוחדים להצטרך לחבורה שבגן לידיה תעביר לפינת האכלה לאחר שדרוגה. שעות האכלה יהיו בסביבות השעה 06:00-21-30".

ועוד צויין בהצעת הפשרה המקובלת עלי, ואני לוקח את אותם חלקים אשר מקובלים עלי לצורך מתן החלטה:

"ליאור ברנשטיין באמצעות וועד הבניין ידאגו לסגור באופן הרמטי את מתחם הזבל בצורה כזו שהחתולים שמצליחים להיכנס לשם היום לא ילכדו בפנים. מומלץ לתת ללידיה מפתח יציאה לחצר האחורית דרך המחסנים, כך שהחתולים שמחכים לה בשעת האכלה בחזית הבניין יתרגלו לחכות לה מאחורי הבית".

סוגיה אחת ויחידה התלבטתי בה בהצעת הפשרה של ד"ר דידיה ועניינה השארת קערית מים בפינה של מגרש החנייה שמחוץ לשטח המשותף. בסופו של יום, החלטתי לאמץ גם הסדר זה שנראה בעיני ראוי, ואני מצפה מהמשיבים ומשכני הבניין שלא יסלקו קערית מים זו המונחת בפינת החנייה שמעבר לגדר המשותפת.

התלבטתי בעניין ומאחר ומדובר בריחוק מהרכוש המשותף אינני מונע זו ואני מצפה שהקערית שתהיה במקום לא תהיה קערית קשורה יחד עם שרשראות ברזל ויחד עם מנעולים, כפי שראיתי בתמונות וקצת התקשיתי להאמין למה שאני רואה.